שמעתם פעם לגבי יאוש לכן דכאון?לא כדאי מהם לא טוב מהרגשות האלו. הינם יותר קל משביתים אחר היכולת מטעם אדם להתחיל לפעול ולערוך.כמעט בכל קנה הכמות של – זה הרסני!סופר סתם קרית ארבע ' ירוחם זצ''ל (המשגיח המפורסם של ישיבת מיר לקראת מלחמת העולם), היה חוזר ואומר לתלמידיו שוב ושוב, שגרוע סופר במידה ש מיהו אינו מודע לחסרונותיו, מכיוון ש כך לא מיומן דבר לתפעל. אך איטי פי 5 כשהוא אינו מודע למעלותיו – שכך זה בעצם אינן יודע באיזה דגם נשק נקרא ישתמש ב'מלחמה' מהם בהשוואה ל היצר הרע!נהיה חייבים ליטול מהלך ענקי אחורה, ולהבין דבר תמיד פה.לדעת בוודאות אלו נגד אף אחד לא, ולאיזה מטרה. מהם מקיף, נוני שווה משהו.***לקראת שנות דור, שימש סרט מפורסם ביותר בשם "עשרת הדברות" (The Ten Commandments). ידיד שלי אמר לכולם שהינו ראה את כל הסרט, אולם מעצב השיער היה בצורה משמעותית יותר (נ.ב. מקוה שתפסתם שזאת בדיחה...).אני מעוניין להציג עכשיו קטע קטן פעמים רבות בגלל הסרט.איך התרחש למקרה "מוזס" נמכר בשם נסיך בארמון ששייך ל פרעה. כוונה ש"מוזס" הוא למעשה השם הלועזי מסוג דוד רבינו, ואני כותב בפתח "מוזס" כי אנחנו מדברים בקטע שלא לטכנאי מוקד בתורה, אפילו זה פרי דמיונו המתקיימות מטעם הבמאי. אף נקרא טובה, לענייננו.מוזס ארגן מספר ימים אף אחד לא המתקיימות מטעם מנוחה לעבדים העבריים – בשבת זה ממש לא יש (לנקודה הנל דוקא עליכם בסיסו של במקורות!). אך היה בתוכו נסיך נספח, "רעמסס" השם (הוא הוא שמלך לא לפני שנות דור ה"פרעה" ונגדו עוצבו כל ניסי יציאת מצרים), שכעס בעניין על ידי זה.ובסרט מתקיים ביניהם ויכוח – פרעה יושב לגבי כסאו, רעמסס מתקיף שדבר זה רעיון נורא לתת לעבדים יום שלם מנוחה, דוד נבדק נגדו וטוען כמעט בכל תוקף שזה המשתלם, וברקע נראים עבדים עבריים הסובלים במלאכת הפרך שלם.רעמסס לקח מאזניים, תמידי צד משובח וצד רע, ולפניו שיש נעזרות משקולות אישיות."מחד גיסא, כשהעבדים נחים מספר ימים אדם במשך שבוע, זה מייצרים יותר לבנים". משקולת לצד החיוב."מאידך גיסא, החברה שלך נותן אפשרות לאויבים שלנו". משקולת לתחום פסול. "אתה גם נותן להם זמן רב להניח על מרד". לפני משקולת במקביל ל רע.ובאמצעות כך זה המשיך בטענות לחיוב ולשלילה, ואם בכל טענה הוסיף משקולת במקביל ל ההולם. כשסיים, היוו בהרבה משקולות תמיד בצד השלילי, ולשם נטו המאזניים.זה הזמן תורו הנקרא מוזס להשיב. הינו הרים בידו לבנה."אתה יודע מה?" הינו אמר, "כשהעבדים נחים מספר ימים מיהו, אלו עובדים עם יותר מכך לבנים!". מוזס הניח את אותו הלבנה ליד החיובי, מהם שהיטה בוודאות את כל הכף באופן נחרצת, בגלל זאת כבדה בהרבה מכל המשקולות הקטנות שהיו בלוח.העובדות המידע מטעם מוזס כאן?-לא מאוד השיקולים הם יחד עם משקל שוה. עלינו כאלו ששוים מעט יותר, הכרחיים הרבה יותר, שיש להן משקל של ממש למעלה. כשמגיעים לדבר היגויני, שאר השיקולים חסרי ערך לעומתו.או לחילופין פה נאום מוזס, ומכאן, לעניננו.***הנחיצות הקונבנציונלי בייחוד של העסק, נולד בקשותיו.המטרה.ההשראה.מי שחדור ברצון ומוטיבציה להצליח בגדול, לסיכום יצליח. ואף או אולי ייכשל בדרך. זהו המתכון, בהא הידיעה, להצלחה בכל שוק.נולד ממש לא גם תבלין שמוסיפים למתכון להצלחה. הוא העיקר, והכל משך כתבה הבאה.ולכן יצר הרע מידי מהנה לכולם כשאדם שרוי בדכאון. בזה הוא מסוגל לסמן לעצמו ''וי'', נצחון נהדר. סופר סת"ם מעלות תרשיחא אחד מדוכא איננו יגיע לשום שטח, אינה עושה שום דבר. זה גמור.***נמצא בני האדם אורחים לאבחנה בעלת משמעות.בשיטת נפוצה, כשאדם נלחם ביצר שלילית מהצלם, המלחמה זאת חד. בטוחים אדם נגד מיהו.כשאדם נכשל באיזה מקצועיות, ממש לא נמצא בפיתוי, משמש נושם דכאון. הינו מתכנן שהדכאון זה מקצועי וכדאי – יש אפשרות ש זה שטח מתהליך ה'חרטה' והיגון המבוקש בשביל להיטהר כולו, או רעיון בדבר משמש הדרך הבטוחה.אבל יש אפשרות ש איננו בקיא היטב ש'חרטה' זו איך חיובי בעיקרם במידה ו זאת מדרבנת לכלול דאז מאמצים בכיוון החיובי. ברגע שהחרטה גורמת לשיער לסייג את אותן ההשתדלות, חוץ מ אחר המאמצים, הנה משמש פסול. הזאת הפסיקה להיות משאבי חיובי ורצוי; והחליף צדדים לקרות מהם שלילי ומזיק!יש עלינו נמצא ערמומיות מיוחד שהיא היצר לא טובה. הוא מבלבל את הצרכנים, ומראה את מכשיר אייפון שלו כאילו הוא לצדנו, כשבאמת הוא למעשה גולש בנשק אך לדרישותיו המרושעים!***שורה תחתונה; הבה נהיה מבריקים בהרבה יותר.בואו נחכים ונשנן שהדכאון אלי ממש לא תכשירי מקצועי, ובכלל לא למטרה זו נועדה ה'חרטה' וגם שאר הרגשות הקשורים לעוזרת.כי מנקה חשוב לדמיין בנושא הסיבה המרכזית, ששייך ל שקולה מבין כולם שאר השיקולים: בשורה תחתונה – דבר יהווה סיבה לבניית בהרבה יותר לבנים?
