כ"ג בחשון
באיזור בתוך עלמיין התחוללו עשר קרבות בקיץ ששייך ל שנת תש"ב, בתוכם אחר הצדדים ספגו אבידות מקיפות עדיף שלא יהיה הצליחו להגיע להכרעה.
בתום נולד הסיר את אותם עננת הכיבוש הגרמני מעל מדינה ישראל (בה כבר החלו כדי להתארגן לתרחיש המתקיימות מטעם כיבוש בעזרת הנאצים).
* * *
כ"ה בחשון:
מספר חדשים בסיומה של עם תום מלחמת הבריאה שניה, ההגבלות שהטילו הבריטים בנושא העליה וההתיישבות הקשו מאוד על בני העם היהודי והמורל בסביבת היהודי נמכר בשם ירוד. קבוצות מאורגנות המחתרות במדינת ישראל קבעו להתקשר לפועל מעניק שוריתי של משותף, האדם המקוריים ששייך ל תנועת המרי העברי (ארגון גג מסוג המחתרות בארץ ישראל) וכו' ראשית להקמתה הרשמית הנקרא התנועה.
בליל כ"ה בחשון תש"ו, פשטו חמישים חוליות הנקרא הפלמ"ח וחיבלו ב-153 נקודות בפסי הרכבת בישראל, באופן ספציפי בהצטלבויות ובגשרונים על גביהם קודמות הפסים. במקביל 2 חוליות השייך הפלי"ם (פלוגות הים השייך הפלמ"ח) טיבעו 3 סירות משמר בריטיות, שהשתתפו בסגר בעניין חופי ארצנו.
באותו לילה פשטה יחידה מטעם האצ"ל והלח"י בעניין תחנת הקמת בלוד ופוצצו 3 קטרים ומספר בתים. בחילופי האש שהתפתחו בענף נהרג לוחם אצ"ל, וגם נהרגו נוסף בריטים וארבעה ערבים.
פרויקט הוא למעשה, שלימים קיבל את הכינוי "ליל הרכבות", עורר הדים יודעי דבר והעלה את אותו המורל של בני העם היהודי בישראל ובעולם.
סופר סתם נתניה * *
בין השנים כ"ח בחשון כ"ד מצא את מותו רבי יונה מגירונדי אחד מגדולי הרבנים בתקופת הראשונים.
באותה עת צמח פולמוס מרווח לגבי ספרי הרמב"ם (בעיקר סביב ספרו "מורה נבוכים" שעובד שמעון כהן סופר סתם ), ורבי יונה שימש מהמתנגדים לרמב"ם. התנגדות יחד עם זאת הובילה לשריפה של ספרי הרמב"ם על ידי הנוצרים, ומאוחר הרבה יותר לשריפת התלמוד. המסורת מראה שאירועים צריכים להיות הביאו את אותם רבי יונה לחזור שבה, ובעקבות ככה הנו הביא לפרסום את אותן ספרו המפורסם מאוד "שערי תשובה", בו מפרט ומבאר את הדרך הבטוחה בתוכה מומלץ להתחרט ולחזור בתשובה. ספר נולד תוכנן ונבנה בשל מחרטתו על גבי ההתנגדות לרמב"ם. דבר נוסף נכתב ע"י ספרי קריאה חדשים הדבר נותרו לנו פירושיו להוריש מהתלמוד.
