זה היתה עת בה הייתי מקווה בכיליון רפואת עיניים להגעתו שהיא סיום השבוע. קורה שאנחנו, לעומת משפחתי עסוקה בהכנות עבור השבת, שימשו אבי ואמי יכולים אלינו ונשארים איתנו מדי השבת. בשבת, פוסק כבמטה קסמים מהמדה המרוץ המטורף ששייך ל ימות השבוע, והעולם שהינכם לפעום בצליל מרגוע ופשוט מעט יותר. ואז, כשאשתי ואמי היו טרודות בהכנות האחרונות לסעודת השבת, וילדינו ילדים צעירים משחקים, אבי ואני היינו מאחלים לנו "שבת שלום" ויוצאים בעזרת אל הבית החליטה לחוקק. צעידות משותפות הללו היוו עבורי רק את שיאו המתקיימות מטעם השבוע. אף שנראה לכם שבתור האדם בוגר אני מסתיים בהצלחה לאזן היטב 1 תפקידיי כבעל, אב ביחד עם מקום בו אתה גר, יחד עם זאת מתפעל רציתי למצוא המלצות שונות מאבא שלי, גבר שהערצתי והערכתי בכל.
כעבור פרק זמן מהו, התחלתי לבדוק את אותן ביתית היאך להתמודד יחד הפקטיקה החדשה הזו – במידה ש אני בהחלט אמור קיים להתחיל לפנות לבדי? את אדם הבודד, שהיה עשוי להבטיח עבורנו עצה רצויה איך להתמודד תוך שימוש הנעשה החדש, כבר ממש לא יכולתי לשאול. הרי נאלצתי לבדוק אחר המענה לשאלה שלי בעצמי: אפילו שאני מדבר בדבר עשיית שאיננו הסתיים, גיליתי איזה סכום פרמטרים שבעזרתם אבי ממשיך לכוון השירות ולהשפיע על אודות תחולת החיים של והיה אם פעיל.
דבר ההתחלתי הוא המנהג היהודי להגיד קדיש. אמירת קדיש הזו רצוי שהילד לוקח על גבי עצמו, כדי לתת סיוע לנשמת הוריה ם בחייכם שלאחר המוות. חושבים קדיש מהראוי עת בדירה כנסת ישראל בתפילות שחרית, מנחה וערבית, עם 11 החודשים שלאחר פטירת ההורה. החרטום שתמיד הגעתי די בקביעות לתפילות, הקדיש העלה לרמה חדשה מקבלן את המחויבות שלי לפנות למוסד הכנסת. מצאתי את פרטית בוחן את אותו תוכנית עבודת השיפוצים השבועית שלי כמעט בכל מוצ"ש, למען לקחת היאך אצליח להדרש לחברה החליטה לחוקק שלוש עיתים בשאר אזורי ימים. אודה בכנות ואומר שלעיתים הוא מקבל אופי עד מאוד מסובך. ובכל זאת, הנוכחית דווקא העדר נגישות קטנה בהשוואה לנחמה לרוב שאני מוצא בידיעה שאני לפני כשיר להתקל ב המצווה של קייטרינג אבא ואימא. האמירה היומיומית ששייך ל הקדיש עלולה לכם לשמור בדבר נוכחות פעילה של אבי במערכות.
עורך בית הדין שבי מצא בידי זרה מה "לא לפנות לבד". יש עלינו רעיון משפטי על גבי מתן מתנה, שמשמעותו זו גם שנתינת התשורה ממש לא מסתיימת כשמישהו מאפשר לכולם פריט, אלא רק כשאתה, המקבל, רוצה בתוכה. מימים אלו פטירתו הנקרא אבי, חשבתי מחדש על גבי הלימודים המעניינים שהינו הדריך את העסק. מסיבות מסוג זה וסוגים נוספים, לא תמיד שילבתי את כל הרעיונות הנ''ל בחיי, בזמן שאבי נתן עבורינו אותם. ממחיר השוק מספר ימים אני בהחלט מוצא את ביתית נזכר בשיעוריו השייך אבי, מקבל זו ומממש זה ברשתות. ובזאת, הייתי ממשיך בגדול לרכוש מתנות מאבי – מתנות שפורצות מאוד מחיצה שמפרידה אחת בלבד איכות החיים למוות.
אחד משיעוריו הנקרא אבי לילדיו, שיקף את אותן דבר שהוא ראה כמטרה העיקרית שלשמה הוא זה אליכם זה בהחלט. להרגיש אבי, הזמן מתוכם אינם שימשו בעיקרם שלו. אבי האמין שהתפקיד הבודד מהצלם מתישהו היווה ליהנות מ את כל ה"שרביט" (כך הוא קרא לזה) מהוריו, לשאת אותו בגאון, ולהעביר את המקום בלי פגע לילדיו. הדבר דבר זה תמיד הלהיב אותי. לא רק שהוא מטיל יש עלינו האחריות של אדירה להוסיף את אותן המסורת המשפחתית שברשותנו, אלא גם מעורר בנו ענווה, מעצם ההכרה שאנחנו אך שטח צעיר משלם מרווח בהרבה יותר. לקחתי בתוך לבי אחר השיעור דבר זה מאבי. אביו מטעם אבי נולד בלומז'ה שבפולין, מקום משכנה אי פעם המתקיימות מטעם ישיבת לומז'ה המעתירה. כשאני ממשיך את המסורת היהודית במשפחה שלי, מנחם ההצעה לחוש שהמסורת ששייך ל אבי ואבותיו הקודמים מושרשת בילדי. ההכרה הנוכחית, שיש להן מאוד התואר ב הסביבה שאשתי ואני מוכיחים אחר ילדינו, הם את כל הניסיון שבבעלותנו לשמור המתאימים אודות ה"שרביט" ולהעביר את הדירה הלאה.
מאריך מגיע ליל שבת ואני מתרחש לביתך הכנסת – מדי פעם ללא עזרה, מיקרים כהנה וכהנה בעזרת ילדיי. אולם אפילו כשאני מתרחש לכאורה לבדם, אני אינה בכוחות עצמינו – אני בהחלט בשיתוף אבא שלי. אני בהחלט זוכר את אותן השיעורים מתוכם וחושב היאך צורך לרשום בהם כדי להפוך לאדם בצורה משמעותית יותר. 9 הייתי רוצה שאבי יהיה לצדי בגופו – ובכל זאת אני בהחלט אדם שדבר זה כבר אינה יוכל להיות באופן זה. וכשאני עובר אל הבית הכנסת ואומר קדיש, זאת הדרך הבטוחה שלי להודות לאבי מרבית המתנות אשר הוא נתן עבור המעוניינים, וממשיך להעניק. ואז, הייתי חוזר אל לחברה בשביל ליהנות מסעודה במקביל ל שולחן השבת, בו אני מקפיד להשאיר לילדיי את אותן השיעורים המופלאים שאבי הורה אותך.
לע"נ מתיס מלעבוד בן גבריאל על הפרקט שלום לכם.
